טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' גבור ואח'

החלטה

1.המבקש הגיש, ביום 30.6.2011 , בקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגדו ביום 1.11.2001 בהעדר הגנה ע"י הרשמת י' אונגר-ביטון. פסק הדין ניתן על סמך אישור מסירה מיום 3.9.01 לשכונה 25, בית מספר 44 ברהט. המסירה בוצעה ע"י המוסר אבי דוידוב ונמסרה לידי בן משפחה, מורד. מסירה נוספת וזהה בוצעה בו ביום לידי הנתבעת 1, אמו של המבקש, אשר לא עתרה לביטול פסק הדין שניתן גם כנגדה.

עסקינן בתביעה ע"ס 198,916 ₪, מיום 19.8.2001 , בגין יתרת חובה בהלוואה ע"ס 190,000 ₪ אשר ניתנה לנתבעים ביום 31.1.2000. המבקש רשום כלווה מס' 2 בהלוואה לה שני ערבים .

2.לטענת המבקש מעולם לא נמסר לו כתב התביעה או פסק הדין וצילם את המסמכים לאחר שאלו הוגשו לתיק ההוצל"פ ע"י ב"כ הזוכה. עוד זוכר המבקש כי התבקש לחתום כערב לאמו ולא התגורר בבית שנרכש. לטענתו חוב המשכנתא סולק מזמן ע"י האדם שגר בבית. עוד טוען המבקש כי לא קיבל הודעות מהבנק אודות החוב והדבר נודע לו רק בעקבות פעולות בהוצל"פ. למרות התצהיר הדל שצורף לבקשה, הבקשה עצמה כוללת טענות רבות ומתמקדת בטענות ההגנה לגופו של עניין בדבר מעמדו של המבקש כערב ולא כלווה והמשמעויות שיש לגזור ממעמד כאמור. לטענת המבקש נרשם כ"לווה נוסף" שעה שהיה בן 20 שנה בלבד, יליד 1980, ומבלי שהיה לו עניין עצמאי בהלוואה ולפיכך מעמדו כמעמד ערב מוגן.

3.מעיון בנספחי בקשת המבקש עולה כי כבר ביום 5.1.2011 פנה המבקש, באמצעות ב"כ הקודם אל ב"כ המשיב. בפנייה האמורה מציין המבקש כי פנה ביום 28.7.2010 בבקשה כי הועדה הבינמשרדית תפרוס את חובו לתשלומים. באותו מכתב התבקש ב"כ המשיב למסור מידע לרבות כתב התביעה, פסק הדין ואישורי מסירה. בתגובת ב"כ המשיב מיום 11.1.2011 הפנה הוא את המבקש לתיק בית המשפט ולשכת ההוצל"פ.

למרות התכתבות זו המבקש פנה רק ביום 13.3.2011 בבקשה לתיק ההוצל"פ והבקשה לתיק בית המשפט הוגשה כאמור רק ביום 30.6.2011. עולה כי לכל המאוחר נודע למבקש על קיומו של פסק הדין בפנייה מיום 5.1.2011 ממנה עולה כי כבר ביום 28.7.2010 ידע כי קיים כנגדו חוב וביקש להסדירו ע"י הועדה הבינמשרדית. הנתונים בתיק בית המשפט לא בוערו ולצורך הגשת בקשה לביטול פסק הדין יכול היה המבקש להגישה, לכל המאוחר 30 ימים מהמועד בו נודע לו על קיומו של פסק דין ולא להמתין עד להגשת העתקו לתיק ההוצל"פ ע"י ב"כ המשיב.

4.מתגובת המשיב עולה כי השיהוי של המבקש חמור אף יותר. התראה טרם נקיטת הליכים נמסרה למבקש ביום 18.7.01 ואזהרה בתיק ההוצל"פ נמסרה ביום 8.1.02. כבר ביום 5.11.08 פנה המבקש, במכתב מטעם עו"ד, בבקשה להסדר החוב. עוד הפנה המשיב להליכים בתיק ההוצל"פ מיום 31.12.07 ואילך וכן הפנה לתשלום שביצע המבקש בפברואר 2010.

באשר למעמדו של המבקש כ"לווה נוסף" הפנה המשיב לפסיקה ממנה עולה כי בנסיבות הדומות למקרה דנן, יש הצדקה לקיומו של מעמד כאמור.

המבקש לא השיב לתגובה עד למועד מתן ההחלטה.

תצהיר המבקש אינו מפרט מתי וכיצד נודע למבקש אודות קיומו של פסק הדין ותיק ההוצל"פ ומסתפק באמירות כלליות ועמומות. על נתבע המבקש בחלוף כעשור ממועד מתן פסק הדין לבטלו לפרט באופן מלא אודות אופן והיקף ידיעתו אודות פסק הדין והליכי ההוצל"פ. עליו להתייחס במפורש לאישורי המסירה בתיק בית המשפט ובלשכת ההוצל"פ וכן להליכים שננקטו שם. בהמנעותו מלעשות כן כשל המבקש בהנחת תשתית עובדתית מספקת להוכחת טענותיו.

עולה כי הבקשה הוגשה באיחור, ללא בקשה להארכת מועד, ודי בטעם זה כדי לדחות את הבקשה.

5.גם לגופו של עניין רב הנסתר על הגלוי בתצהירו של המבקש. המבקש לא טרח לחשוף את מלוא העובדות הרלבנטיות ביחס לכספים שהתקבלו מההלוואה, השימוש שנעשה בהם ועל ידי מי. המבקש טען באופן סתמי כי ההלוואה נפרעה ע"י צד ג' עלום ואף לא טרח לצרף תצהיר מטעם אמו לתמוך בטענתו כי התבקש על ידה לחתום כערב. תשתית עובדתית כאמור אינה מספקת כדי להראות הגנה לכאורה ולבסס את הטענות המשפטיות בבקשה בדבר מעמדו של המבקש כערב ולא כלווה.

6.לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

הואיל ונראה כי המשיב לא פעל בנמרצות לגביית החוב בתיק ההוצל"פ, והחוב טפח למימדים אדירים, ישא המבקש בהוצאות המשיב בסך 1,000 ₪ בלבד.

ניתנה היום, ה' תשרי תשע"ב, 3 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: